Collaboration & Trust |
Transforming Leadership

מדרג דחיפויות הוא הגדרה מוסכמת ומפורשת של רמות דחיפות ועדיפות בפניות בין יחידות, למשל רגיל, דחוף ודחוף מאוד, עם זמני תגובה ברורים לכל רמה. עמרי גפן מציג אותו כפתרון פשוט לאחת הסוגיות הכואבות ביותר בממשקים: ההתנגשות בין המשימות שלי לבין הבקשות של מי שזקוק לי. ההגדרה יוצרת נוהל בהיר ושפה משותפת במקום מאבק מתמיד.

המאמר מבוסס על הספר "עוצמת השיתופיות – מאגו-סיסטם לאקו-סיסטם" מאת עמרי גפן, שבו הוא פותח את הדיון בנושא במשפט שכל מנהל מכיר: "סוגיית התיעדופים כואבת ומייצרת מתח בממשקים רבים."

למה צריך מדרג דחיפויות?

בעל תפקיד ביחידה אחת רוצה לעזור ליחידה אחרת, אבל הבקשה לא תמיד מתיישבת עם המשימות והעדיפויות שהגדירו לו המנהלים שלו, במיוחד בעולם של ריבוי משימות ומשאבים מצומצמים. עמרי גפן מציין ש"דילמת משימותינו ומשימות של אחרים שזקוקים לנו היא יום־יומית, ולעיתים אין לה פתרון." בקונפליקט המובנה הזה, השאלה היא איך השותפים מתנהלים: במלחמה מתמדת, או בתקשורת מתמדת והדדית עם פתרונות ביניים ופשרות.

כשאין הגדרה משותפת, כל צד מגדיר "דחוף" לפי ההרגשה שלו. מה שדחוף מאוד בעיני אחד הוא רגיל בעיני האחר. והפער הזה הופך לאכזבה, לאסקלציה ולחשדנות.

איך בונים מדרג דחיפויות?

ההגדרה השכיחה ביותר פשוטה: שלוש רמות, רגיל, דחוף ודחוף מאוד. המונחים וטווחי הזמן משתנים מארגון לארגון לפי המשימות. בבתי חולים, בממשקים בין מחלקות, ההגדרות יהיו במונחים של דקות. יש ארגונים שמגדירים את הרמות בצבעים: אדום, צהוב וירוק.

עמרי גפן מביא דוגמה מבנק, שבו נוצרו קשיים ומשברים רבים בממשק בין מנהלי הלקוחות העסקיים לבין המחלקה המשפטית, בגלל פערים בהבנת רמות הדחיפות. בעבודה משותפת הם הגדירו שהרמה הדחופה ביותר מחייבת מענה תוך 24 שעות לכל היותר, הרמה השנייה תוך שלושה ימי עבודה, והשלישית תוך שמונה ימי עבודה. לפי עמרי גפן, "הבהירות הזו סייעה משמעותית לשיפור שיתופי הפעולה הפנימיים ולמתן מענה ללקוחות."

למה חשוב לבנות את המדרג יחד?

כי מדרג שמוכתב על ידי צד אחד ייתפס ככלי של אותו צד. הכוח של מדרג דחיפויות נובע מכך ששני הצדדים מגדירים אותו יחד, מבינים זה את האילוצים של זה, ומתחייבים לאותה שפה. בעבודה עם הנהלות בכירות ובתהליכים מורכבים בתוך ארגונים ובין ארגונים, עמרי גפן רואה שהגדרות פשוטות כאלה, שנראות טכניות, מורידות הרבה מהמתח שמצטבר בממשקים. הן לא פותרות כל מחלוקת, אבל הן מוציאות מהשולחן את המחלוקות המיותרות. על הדרך לנהל את המחלוקות שנשארות הרחבנו במאמר על ניהול קונפליקטים בארגון.

מה עושים בפועל

כדאי לבחור ממשק אחד ולשאול.

כשהצד השני כותב לי "דחוף", מה הוא בעצם מתכוון? והאם אני יודע?

כמה מהבקשות שלי לאחרים מסומנות כדחופות, וכמה מהן באמת דחופות?

האם ישבנו פעם יחד כדי להגדיר מה נחשב רגיל, דחוף ודחוף מאוד, ותוך כמה זמן עונים?

ומה קורה כשאין לי פתרון לדילמה: האם אני נכנס למלחמה, או לשיחה?

שאלות נפוצות

מה זה מדרג דחיפויות?

הגדרה מוסכמת של רמות דחיפות בפניות בין יחידות, לרוב שלוש רמות, עם זמן תגובה ברור לכל אחת.

איך מגדירים את זמני התגובה?

יחד עם הצד השני ולפי אופי המשימות. בבנק שעמרי גפן מתאר הוגדרו 24 שעות, שלושה ימי עבודה ושמונה ימי עבודה. בבתי חולים ההגדרות הן בדקות.

האם מדרג דחיפויות פותר את כל המתחים בממשק?

לא. הוא מוציא מהשולחן את אי ההבנות לגבי דחיפות, ומשאיר מקום לשיחה על הדילמות האמיתיות.

על הכותב

עמרי גפן הוא יועץ ארגוני מוביל למנכ"לים ולהנהלות בכירות. הוא הקים את קבוצת גבים והיה המנכ"ל שלה במשך למעלה משני עשורים. הוא מתמחה בתהליכים מורכבים בתוך ארגונים ובין ארגונים, כולל ממשקים בין המגזר העסקי, המגזר הציבורי, מערכת הביטחון והמגזר החברתי. תחומי המומחיות שלו הם שיתופיות, אמון, משא ומתן, גישור ובניית הסכמות. הוא מוביל את הכשרת המשא ומתן בתוכנית המנהלים של להב באוניברסיטת תל אביב, לימד באוניברסיטאות רייכמן ובן-גוריון, ופיתח את מודל הארכיטקטורה השיתופית האפקטיבית (ECA). עמרי גפן הוא מחבר הספר "עוצמת השיתופיות – מאגו-סיסטם לאקו-סיסטם".

ארגונים שרוצים להפחית מתחים בממשקים ולבנות שפה משותפת לתיעדוף מוזמנים להכיר את דרך העבודה של עמרי גפן בעמוד הייעוץ באתר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *