פיתוח הנהלה הוא תהליך מתמשך של למידה והכשרה שמטרתו להפוך קבוצת מנהלים לצוות שמוביל יחד את הארגון כולו, מעבר ליחידות של כל אחד. בגישה של עמרי גפן, פיתוח הנהלה שיתופי מלמד מנהלים להחזיק שני צירים בו זמנית: ניהול לעומק של היחידה שלהם, וניהול לרוחב של הממשקים עם יחידות, הנהלות וארגונים אחרים. הוא דורש תהליך חינוכי, לא סדנה חד פעמית.
המאמר מבוסס על הספר "עוצמת השיתופיות – מאגו-סיסטם לאקו-סיסטם" מאת עמרי גפן, שבו הוא קובע עיקרון שמכוון כל תהליך של פיתוח הנהלה: "טיפוח תרבות של שיתופיות ולא של תחרותיות הוא שינוי שמצריך תהליך חינוכי."
מה זה פיתוח הנהלה שיתופי?
עמרי גפן פותח את הדיון בסיפור על עגלון שנהג בעגלה רתומה לארבעה סוסים צעירים וחזקים, ונתקע בבוץ עמוק. הם ניסו קדימה ואחורה ולא הצליחו להיחלץ. אז עברה לידם עגלה של עגלון מבוגר, רתומה לשלושה סוסים פחות מרשימים, שחצתה את הבוץ בקלות ואף חילצה אותם. כשנשאל מה הסוד, ענה העגלון המבוגר שהעגלון הצעיר אסף ממקומות שונים את הסוסים החזקים ביותר, כל אחד מלא בחשיבות עצמית וכל אחד גדל לבד. ואילו "שלושת הסוסים שלי גדלו כל החיים ביחד ולמדו לעבוד ביחד מהתחלה. הם למדו מהיום הראשון לשתף פעולה."
זה בדיוק האתגר של רוב ההנהלות. ארגונים מגייסים ומקדמים את המנהלים החזקים ביותר שהם מוצאים. כל אחד מצוין בתחומו. אבל הם לא גדלו יחד, ולא למדו לעבוד יחד. פיתוח הנהלה שיתופי הוא התהליך שמלמד אותם את מה שהסוסים של העגלון המבוגר למדו מהיום הראשון.
לפי עמרי גפן, הכשרת מנהלים לשיתופיות צריכה לכלול גם את התפיסות וגם את הפרקטיקות, ובכל רמות הניהול. אצל מנהלים זוטרים הדגש הוא עבודת צוות. אצל כל שאר הדרגים הדגש עובר לתכלול ולהובלה של הממשקים בין הצוותים, ולתכנון ולביצוע של שיתופי פעולה רוחביים, בתוך הארגון ומחוצה לו.
מה ההבדל בין פיתוח צוות לפיתוח הנהלה?
פיתוח צוות מתמקד בדרך כלל ביחסים ובעבודה בתוך הצוות. פיתוח הנהלה בגישה של עמרי גפן מתמקד גם במה שקורה בין הצוותים. הוא מציע את המודל של T-Shaped Management. הזרוע האנכית של האות T מסמלת את ניהול היחידה. הזרוע האופקית מסמלת את היכולת לראות ולנהל בהצלחה את הממשקים ואת שיתופי הפעולה עם יחידות וארגונים אחרים. מנהל שיש לו רק זרוע אנכית הוא מנהל טוב של יחידה. לא בהכרח חבר הנהלה.
ההבחנה הזו חשובה במיוחד בארגונים שבנויים במבנה מטריציוני, שבהם מנהלים רבים מדווחים לשני מנהלים ונדרשים לנהל ממשקים כל הזמן. עמרי גפן מציין שהטמעה מוצלחת של מבנה כזה מחייבת תרבות שיתופית ויכולת גבוהה של המנהלים לקיים דיאלוג וליצור הסכמות. שם הזרוע האופקית היא חלק מהתפקיד עצמו.
מכאן גם נגזרת המלצה מעשית. עמרי גפן מציין שהכשרות שמשלבות בעלי תפקידים מיחידות שונות, שיש ביניהן ממשקים, אפקטיביות יותר בשיפור השיתופיות מהכשרות שבהן כל יחידה לומדת לבד. כשמחלקת שיווק מבקשת הכשרה שתשפר את הממשק עם מחלקת הפיתוח, כדאי להביא להכשרה גם את אנשי הפיתוח. כך נוצרת שפה משותפת, ואפשר לבחון יחד את הסוגיות שמעסיקות את שני הצדדים.
בעבודה עם הנהלות בכירות ובתהליכים מורכבים בתוך ארגונים ובין ארגונים, עמרי גפן רואה שוב ושוב שהקושי של ההנהלה הוא לא חוסר במקצועיות. כל אחד מהחברים בה יודע את עבודתו. הקושי הוא ברוחב. ביכולת להחזיק אחריות משותפת על הארגון כולו, מעבר לטריטוריה האישית.
איך פיתוח הנהלה עובר מצוות אחד לשיתופיות בין הנהלות?
אחד הכלים שעמרי גפן ממליץ עליהם הוא ה-Offsite: יציאה מתוכננת משגרת העבודה, לחצי יום או לשלושה ימים, למדבר או לים, בסטינג שמאפשר שיח על מערכות היחסים ועל השיתופיות. הוא מדמה זאת לרכב שנוסע כל הזמן בעומס. מדי פעם צריך להכניס אותו למוסך, להרים את מכסה המנוע ולהחליף שמנים. אם הוא יישאר במוסך יותר מדי, הוא לא יגיע ליעדיו. אם לא ייכנס לשם בכלל, הוא ייתקע בדרך.
מנהלים שסיימו תהליך אסטרטגי מורכב, אחרי יומיים ארוכים במדבר, סיכמו זאת כך: "לתוצאה שהגענו אליה ביחד בימים האחרונים אי אפשר היה להגיע בשום מקום אחר." השקט, היעדר הקליטה בטלפונים, הפשטות והאינטימיות היו חלק מהפתרון. רוב ההנהלות שחוות זאת פעם אחת משלבות את המבנה הזה לפחות פעם בשנה, ובמשך שנים.
פיתוח הנהלה לא חייב להתחיל מלמעלה. אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, פיתחה תוכנית בשם "פורום משפיעים" לעובדים עם ותק של עד שש שנים, במשרד שמונה 5,000 עובדים, 40 יחידות ואגפים וכ-70 אתרים ברחבי הארץ. היא מתארת את נקודת המוצא: "בגלל גודלו ותפיסות מסורתיות, המשרד באותה תקופה עבד כאוסף של סילואים." במקביל לעבודה עם ההנהלה הבכירה על אינטרסים משותפים בין מנהלי היחידות, היא חיברה את המשתתפים הצעירים זה לזה ובסוף התוכנית ביקשה מהם להציג להנהלה בעיות ופתרונות בקבוצות מעורבות מיחידות שונות. היא הקפידה לבחור אנשים שעוד לא התקבעו בדפוסי היחידה שלהם, שמסוגלים לראות את הארגון בעין ביקורתית ולהיות פתוחים לדרכי חשיבה אחרות.
התוצאה הייתה רשת של כ-90 בוגרים שהכירו זה את זה ואת היחידות השונות. הבוגרים הפכו למועמדים מבוקשים לתפקידי עוזרים בכירים, ובכך לסוכני שינוי. פלמור הובילה באופן אישי ארבעה מחזורים של התוכנית. זה פיתוח הנהלה שעובד מהשורש: מכשירים את ההנהלה הבאה לחשוב לרוחב עוד לפני שהיא הופכת להנהלה.
זירה נוספת לפיתוח הנהלה היא צוותי משימה משולבים. עמרי גפן מתאר צוותים שמחברים כמה יחידות בארגון, או כמה ארגונים, סביב פרויקט, צוות שיפור או משימה מיוחדת. הם מזהים יחד את האתגר, מסכימים על היעדים ועל התהליך, מנהלים דיונים שבהם ההיררכיה מתבטלת, ובונים יחד תוכנית עבודה. מבחינת פיתוח הנהלה אלה מעבדות חיות: מנהלים לומדים לעבוד לרוחב תוך כדי עבודה אמיתית, עם אנשים שהם צריכים לעבוד איתם גם מחר.
למה פיתוח הנהלה נכשל כשהוא נשאר בכיתה?
פיתוח הנהלה נכשל כשהוא נתפס כאירוע ולא כתהליך. עמרי גפן מדגיש שהשינוי מתחרותיות לשיתופיות הוא שינוי תרבותי, ולכן הוא דורש תהליך חינוכי מתמשך. סדנה מרשימה שאחריה כל אחד חוזר לסילו שלו לא משנה דבר. מה שמשנה הוא שילוב בין למידה לבין מבני עבודה קבועים: יציאות משותפות, פורומים מעורבים, הכשרות שבהן יושבים יחד מי שעובדים יחד.
עמרי גפן מוסיף שמה שהארגון מתגמל משדר יותר מכל הכשרה. אם המנהלים נמדדים ומתוגמלים רק על הביצועים בטריטוריה שלהם, תהליך הפיתוח יתנגש במציאות כבר ביום ראשון בבוקר. על הקשר בין פיתוח הנהלה לבין שינוי עומק בתרבות הארגונית הרחבנו במאמר על טרנספורמציה ארגונית.
ויש גם מחיר אישי. מנהלים שהתקדמו בזכות היכולת להוביל יחידה לבד נדרשים פתאום לשתף, לחשוף, לבקש עזרה. זה לא טבעי לרבים מהם. ולכן הכשרה טובה עוסקת בכלים וגם באגו.
מה עושים בפועל
לפני שבונים תוכנית לפיתוח הנהלה, כדאי לעצור ולשאול כמה שאלות בכנות.
האם ההנהלה שלי היא צוות שגדל יחד, או אוסף של סוסים חזקים שכל אחד מהם גדל לבד?
כמה מהזמן שלי אני משקיע בזרוע האנכית של ה-T, וכמה בזרוע האופקית?
כשאני שולח את האנשים שלי להכשרה, האם יושבים איתם בחדר גם האנשים שהם עובדים איתם בממשקים?
מתי בפעם האחרונה ההנהלה שלי יצאה מהשגרה כדי לדבר על הדרך שבה אנחנו עובדים יחד, ולא על המשימות?
את מי בארגון אני מכשיר היום לחשוב לרוחב, לפני שהוא מגיע לתפקיד ניהולי?
ואולי השאלה החשובה מכולן: האם מה שאני מתגמל בארגון מחזק את מה שאני מנסה ללמד?
שאלות נפוצות
מה המטרה של פיתוח הנהלה בגישה שיתופית?
להפוך קבוצת מנהלים חזקים לצוות שמוביל יחד את הארגון. המטרה היא שכל מנהל ינהל היטב גם את היחידה שלו וגם את הממשקים שלה עם יחידות וארגונים אחרים.
מה זה T-Shaped Management?
תפיסת ניהול כפולה שעמרי גפן משלב בהכשרות. הזרוע האנכית מייצגת את ניהול היחידה, והזרוע האופקית את היכולת לנהל ממשקים ושיתופי פעולה רוחביים.
למה כדאי להכשיר יחד מנהלים מיחידות שונות?
כי הכשרות משולבות יוצרות שפה משותפת ומאפשרות לבחון יחד את הסוגיות שבממשק. לפי עמרי גפן הן אפקטיביות יותר בשיפור השיתופיות מהכשרות נפרדות לכל יחידה.
האם יציאה להנהלה (Offsite) היא רק גיבוש?
לא. זהו מבנה תקשורת שמאפשר להנהלה לעצור את השגרה ולדבר על מערכות היחסים ועל השיתופיות ביניהם. רוב ההנהלות שחוות זאת משלבות אותו לפחות פעם בשנה.
על הכותב
עמרי גפן הוא יועץ ארגוני מוביל למנכ"לים ולהנהלות בכירות. הוא הקים את קבוצת גבים והיה המנכ"ל שלה במשך למעלה משני עשורים. הוא מתמחה בתהליכים מורכבים בתוך ארגונים ובין ארגונים, כולל ממשקים בין המגזר העסקי, המגזר הציבורי, מערכת הביטחון והמגזר החברתי. תחומי המומחיות שלו הם שיתופיות, אמון, משא ומתן, גישור ובניית הסכמות. הוא מוביל את הכשרת המשא ומתן בתוכנית המנהלים של להב באוניברסיטת תל אביב, לימד באוניברסיטאות רייכמן ובן-גוריון, ופיתח את מודל הארכיטקטורה השיתופית האפקטיבית (ECA). עמרי גפן הוא מחבר הספר "עוצמת השיתופיות – מאגו-סיסטם לאקו-סיסטם".
הנהלה שרוצה לבנות שיתופיות אמיתית בתוכה ומול הנהלות אחרות מוזמנת להכיר את דרך הליווי של עמרי גפן בעמוד הייעוץ באתר.