Collaboration & Trust |
Transforming Leadership

מודל ECA הוא מודל הארכיטקטורה השיתופית האפקטיבית (Effective Collaboration Architecture) שפיתח עמרי גפן, ומשמש מסגרת תפיסתית, שפה משותפת וכלי אבחון לשיתופי פעולה בתוך ארגונים ובין ארגונים. הוא בנוי כפירמידה עם שלוש רמות שיתופיות וארבעה מרכיבים: ערך, מבנה, יחסים ומחויבות. בעזרת שאלון קצר הוא הופך את מה שנתפס כ"רך" ועמום לתמונה כמותית וברורה של הממשק.

המאמר מבוסס על הספר "עוצמת השיתופיות – מאגו-סיסטם לאקו-סיסטם" מאת עמרי גפן. בספר הוא מתאר את מה שהאבחון מאפשר: "המודל משקף את איכות שיתופי הפעולה בעזרת נתונים כמותיים, בראייה הסובייקטיבית בלבד של המעורבים, ועל בסיס ארבעת המרכיבים שבו."

למה פותח מודל ECA?

מודל ECA נולד מתוך צורך להגדיר, למדוד ולנהל שיתופי פעולה באופן מובנה ושיטתי. עמרי גפן מציין שבכל תחום ניהולי אחר, מניהול פרויקטים ועד תכנון תקציב, יש דיסציפלינה סדורה ומתודולוגיה. בשיתופיות לא הייתה. כשלא מצא מודל שיטתי לעיצוב ולניהול שיתופי פעולה, הוא בנה אותו בעצמו, על בסיס ניסיון רב בתהליכים בתוך ארגונים ובין ארגונים, בכל המגזרים.

מניע נוסף היה הצורך למדוד. במשך שנים מנהלים רבים תפסו את השיתופיות כמשהו חביב וצדדי, חלק מהעולמות ה"רכים". היכולת לתרגם את המרחב הזה למספרים מדויקים יוצרת בהירות, ומעבירה את הדיון מתחושות להחלטות.

המודל בנוי כפירמידה, וזו לא בחירה אסתטית. לפירמידה יש שכבות, וכל אחת מהן היא תשתית לזו שמעליה. הפאות שלה תלויות זו בזו, ופאה חלשה מחלישה את כולן. היא מסמלת יציבות בעולם של שינוי. והיא פשוטה לזכירה. עוצמת המודל, לפי עמרי גפן, מתבטאת בפשטותו.

איך עובד אבחון לפי מודל ECA?

האבחון מבוסס על שאלון קצר שממלאים המעורבים בממשק. כל צד מדרג את ארבעת המרכיבים, והתוצאה היא תמונה השוואתית של האופן שבו כל צד תופס את הממשק. ככלל, כל תוצאה מתחת לדירוג 5 מצביעה על פער שיש לטפל בו, ודירוג של 4 ומטה מציין מצב חמור. כדאי לבצע את האבחון לפני שמחליטים על מבנה של תהליך התערבות, וגם אחריו, כדי לראות מה השתנה.

דוגמה אחת מהספר נוגעת לשתי חברות, אחת מאנגליה ואחת מארצות הברית, שנדרשו לעבוד בשיתוף פעולה צמוד והממשק ביניהן היה רצוף קונפליקטים. כל צד האשים את השני. האבחון מיקד את הפער: המנהלים האנגלים דירגו נמוך מאוד את ההבנה שלהם לגבי הצרכים והאינטרסים של עמיתיהם האמריקאים, ונמוך עוד יותר את ההבנה של האמריקאים לגבי הצרכים שלהם. זה כשל במרכיב הערך. על בסיס האבחון, 30 מנהלים משני הארגונים בנו יחד תשתית ברורה של אינטרסים וצרכים, שהייתה חסרה במשך שנים. הפתרון במרכיב הערך שיפר גם את המרכיבים האחרים ואת האמון ההדדי.

מודל ECA משמש גם מעבר לממשק בין שתי יחידות. בממשק בין נשיאי בתי המשפט לבין המזכירים הראשיים, האבחון עזר לתת שם לבעיה: איפה נגמרת הסמכות של דרג הביניים ומתחילה סמכות הדרג הבכיר. במערכת הביטחון ענו על השאלון 220 מנהלים בדרגי ביניים משלושה ארגונים, והתוצאה הבולטת הצביעה על כשל ביחסים בין ראשי הארגונים עצמם. הנחת התוצאות על שולחנם הייתה זרז משמעותי ללקיחת אחריות.

מה מלמדים היחסים בין ארבעת המרכיבים?

החלק המרתק באבחון, לפי עמרי גפן, טמון באיזונים בין המרכיבים. מבנה גבוה ויחסים נמוכים משקפים שיתופיות שמוחזקת על ידי נהלים, בירוקרטיה והיררכיה. יחסים גבוהים ומבנה נמוך משקפים אמון וזרימה, לצד עמימות וחוסר סדר. וכשהערך גבוה אבל המחויבות נמוכה, זה פער בין הצהרות לבין מעשים, ואז צפויה רמת אמון נמוכה בכוונות של ההנהלה.

דפוס שכיח במיוחד הוא שכל צד בטוח שהוא משקיע יותר מהצד השני. עמרי גפן מתאר תהליך בחברת אינטרנט גלובלית, שבו מנהלת של יחידה באירופה לא הבינה למה עמיתיה מדרגים נמוך את המחויבות של היחידה שלה. הוא שאל אותה כמה אנשים יש ביחידה, כמה מהם בממשק עם המטה, וכמה מזמנם מוקדש לכך. התשובה האחרונה שלה הייתה: "אולי אחוז אחד מתוך העשייה של כל אחד מהם בחודש קשור לממשקים עם האחרים". ברגע שאמרה זאת, היא הבינה. זו הייתה נקודת טרנספורמציה בתהליך.

לפעמים האבחון מפתיע בכיוון ההפוך. בחברת FIFCO בקוסטה ריקה, שמעסיקה 6,000 עובדים, המחויבות דורגה גבוה יותר מכל שאר המרכיבים. ההסבר הגיע מהתרבות המקומית, "פורה וידה" (Pura Vida): פשטות, רצון טוב, אכפתיות כלפי אחרים ואנרגיה חיובית. זה מה שיצר מחויבות גבוהה בממשקים, למרות ששלושת המרכיבים האחרים דורגו נמוך יותר. מודל ECA לא מסביר את התרבות. אבל הוא מראה אותה.

בעבודה עם הנהלות בכירות ובתהליכים מורכבים בתוך ארגונים ובין ארגונים, עמרי גפן משתמש במודל ECA בדיוק לרגעים כאלה. הנתונים מונחים מול מקבלי ההחלטות וקשה להתכחש אליהם. הם לא תיאור כללי או פסיכולוגי, אלא קריאה לפעולה. ועוד לפני כל תוצאה, עצם המפגש עם השאלון מכייל את התודעה וגורם למנהלים לחשוב על שיתופיות באופן שיטתי.

ועם כל זאת, עמרי גפן מזהיר: "חשוב לזכור כי המודל הוא כלי שאין לקדשו בכל מחיר." מה שחשוב באמת הם התוצרים וההשפעות של התהליכים שהאבחון מניע. על האופן שבו אבחון משתלב בתהליך ייעוץ רחב יותר הרחבנו במאמר על ייעוץ ארגוני.

מה עושים בפועל

לפני שמאבחנים ממשק, כדאי לעצור ולשאול.

איזה ממשק בארגון שלי מתנהל כבר זמן רב על בסיס תחושות, האשמות וסיפורים, בלי נתונים?

אם הייתי מדרג את הממשק הזה בארבעת המרכיבים, איזה מהם היה הנמוך ביותר? ומה הייתי מגלה אם השותף שלי היה מדרג אותו?

כמה מהזמן של האנשים שלי מוקדש בפועל לממשקים שאני מצהיר שהם חשובים?

האם אני מוכן לראות נתונים שיראו שהפער נמצא גם אצלי?

ומה אעשה עם התוצאות: אשתמש בהן כדי להוכיח שאני צודק, או כדי לפתוח שיחה?

שאלות נפוצות

מה זה מודל ECA?

מודל הארכיטקטורה השיתופית האפקטיבית שפיתח עמרי גפן. הוא בנוי כפירמידה עם שלוש רמות שיתופיות, Coordination, Cooperation ו-Collaboration, וארבעה מרכיבים: ערך, מבנה, יחסים ומחויבות.

איך מתבצע אבחון ECA?

באמצעות שאלון קצר שממלאים המעורבים בממשק. התוצאות מציגות את התפיסה של כל צד בכל אחד מהמרכיבים, ומאפשרות לזהות פערים ונקודות חוזק.

מתי כדאי לבצע אבחון ECA?

לפני שמחליטים על תהליך התערבות, וגם אחריו כדי למדוד שינוי. אפשר לאבחן ממשק ספציפי בין שתי יחידות או ארגונים, או את רמת השיתופיות בארגון כולו.

מה המשמעות של תוצאה נמוכה במרכיב המחויבות?

לרוב היא תוצאה של חולשה במרכיבים אחרים, או של פער בין הצהרות למעשים. דפוס שכיח הוא שכל צד בטוח שהוא משקיע יותר מהשני.

על הכותב

עמרי גפן הוא יועץ ארגוני מוביל למנכ"לים ולהנהלות בכירות. הוא הקים את קבוצת גבים והיה המנכ"ל שלה במשך למעלה משני עשורים. הוא מתמחה בתהליכים מורכבים בתוך ארגונים ובין ארגונים, כולל ממשקים בין המגזר העסקי, המגזר הציבורי, מערכת הביטחון והמגזר החברתי. תחומי המומחיות שלו הם שיתופיות, אמון, משא ומתן, גישור ובניית הסכמות. הוא מוביל את הכשרת המשא ומתן בתוכנית המנהלים של להב באוניברסיטת תל אביב, לימד באוניברסיטאות רייכמן ובן-גוריון, ופיתח את מודל הארכיטקטורה השיתופית האפקטיבית (ECA). עמרי גפן הוא מחבר הספר "עוצמת השיתופיות – מאגו-סיסטם לאקו-סיסטם".

ארגונים שרוצים לקבל תמונה מדויקת של השיתופיות בממשקים שלהם מוזמנים להכיר את דרך העבודה של עמרי גפן בעמוד הייעוץ באתר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *