קליטת עובדים שיתופית היא תהליך שבו עובד חדש לומד מהשבועות הראשונים, לצד היחידה שלו, גם את היחידות שהוא יעבוד איתן, באמצעות ביקורים ושהייה קצרה אצלן. עמרי גפן מציין שבלי מהלך כזה עלולות לעבור שנים עד שעובד פוגש עמיתים מחוץ לצוות שלו. זה אחד הפתרונות הזולים ביותר לשיתופיות, עם ערך גבוה במיוחד.
המאמר מבוסס על הספר "עוצמת השיתופיות – מאגו-סיסטם לאקו-סיסטם" מאת עמרי גפן, שבו הוא מתאר מה קורה כשעובדים מכירים סוף סוף יחידות אחרות בארגון: "כאשר מהלך זה מתרחש, העובדים אומרים שהדבר היה נדרש מוקדם יותר."
מה הבעיה בקליטת עובדים רגילה?
קליטת עובדים מתרכזת בדרך כלל בלימוד הצרכים של היחידה שאליה העובד מצטרף, ובמיקוד במשימות שלה ושלו. זה הגיוני. אבל התוצאה היא שהעובד לומד מההתחלה לראות את הארגון דרך החלון של היחידה שלו. לפעמים חולפות שנים עד שהוא פוגש עמיתים מחוץ לצוות ולומד מה עושות יחידות אחרות. בינתיים כבר נוצרו הנחות, דעות קדומות והרגלי עבודה שקשה לשנות.
איך נראית קליטת עובדים שיתופית?
עמרי גפן מתאר ארגונים שהגדירו תהליך קבוע ומחייב של קליטת עובדים, שכולל ביקור קצר ושהייה של יום או יותר ביחידות אחרות בארגון. העובד החדש פוגש את האנשים שהוא יעבוד איתם בממשק, מבין מה הם צריכים ומה מאתגר אותם, ונכנס לתפקיד עם פנים ושמות, מעבר לכתובות מייל.
"ביחס להשקעה המזערית בטווח הקצר, למהלך זה יש ערך גבוה עבור השיתופיוּת הארגונית." זה פתרון שקל ליישם ויש לו השפעה גבוהה, בדיוק מה שעמרי גפן ממליץ להתחיל ממנו כדי לייצר ניצחונות מהירים. ארגונים שעושים זאת משלבים לעיתים קרובות ביקורים ביחידות אחרות כבר בימי ההכשרה הראשונים, כך שהמפה הארגונית שהעובד החדש מקבל היא מפה של קשרים בין אנשים, מעבר למשבצות בתרשים.
למה זה משנה את התרבות הארגונית?
כי תרבות נבנית מההתחלה. עובד שהכיר מהשבוע הראשון את היחידות השכנות יפנה אליהן ביתר קלות, יבקש עזרה ויציע עזרה. הוא פחות יראה בהן "הצד השני". רעיון קרוב מופיע בספר בתוכנית "פורום משפיעים" שפיתחה אמי פלמור במשרד המשפטים, שחיברה בין עובדים עם ותק של עד שש שנים מיחידות שונות, בשלב מוקדם מאוד של חייהם בארגון. על התוכנית הזו הרחבנו במאמר על פיתוח הנהלה.
בעבודה עם הנהלות בכירות ובתהליכים מורכבים בתוך ארגונים ובין ארגונים, עמרי גפן רואה שוב ושוב כמה זמן לוקח לבנות קשרים בין יחידות כשהם לא נבנו מההתחלה. קליטה שיתופית חוסכת את השנים האלה.
מה עושים בפועל
כדאי לעבור על תוכנית הקליטה בארגון ולשאול.
עם אילו יחידות העובד החדש יעבוד הכי הרבה, והאם הוא פוגש אותן בחודש הראשון?
מי ביחידה השכנה יכול לארח עובד חדש ליום אחד?
מה העובד החדש ילמד היום על הארגון: את המבנה, או את האנשים?
ואם הייתי מתחיל היום מחדש, את מי הייתי רוצה להכיר קודם?
שאלות נפוצות
מה זה קליטת עובדים שיתופית?
תהליך קליטה שכולל ביקור ושהייה קצרה ביחידות אחרות בארגון, כדי שהעובד החדש יכיר את הממשקים שלו מהשבועות הראשונים.
למה זה חשוב לשיתופיות?
כי בלי זה עלולות לעבור שנים עד שעובד פוגש עמיתים מחוץ לצוות. היכרות מוקדמת מקלה על פנייה, על בקשת עזרה ועל עבודה משותפת.
כמה זה עולה לארגון?
מעט מאוד. לפי עמרי גפן, ביחס להשקעה המזערית בטווח הקצר, למהלך יש ערך גבוה לשיתופיות הארגונית.
על הכותב
עמרי גפן הוא יועץ ארגוני מוביל למנכ"לים ולהנהלות בכירות. הוא הקים את קבוצת גבים והיה המנכ"ל שלה במשך למעלה משני עשורים. הוא מתמחה בתהליכים מורכבים בתוך ארגונים ובין ארגונים, כולל ממשקים בין המגזר העסקי, המגזר הציבורי, מערכת הביטחון והמגזר החברתי. תחומי המומחיות שלו הם שיתופיות, אמון, משא ומתן, גישור ובניית הסכמות. הוא מוביל את הכשרת המשא ומתן בתוכנית המנהלים של להב באוניברסיטת תל אביב, לימד באוניברסיטאות רייכמן ובן-גוריון, ופיתח את מודל הארכיטקטורה השיתופית האפקטיבית (ECA). עמרי גפן הוא מחבר הספר "עוצמת השיתופיות – מאגו-סיסטם לאקו-סיסטם".
ארגונים שרוצים לבנות תרבות שיתופית כבר מהיום הראשון של העובדים מוזמנים להכיר את דרך העבודה של עמרי גפן בעמוד הייעוץ באתר.