רילוקיישן מנהלים, או עיתוק, הוא העברה מכוונת של מנהלים בין יחידות, תחומים או ארגונים, כדי לחזק את ההבנה בין יחידות ואת שיתופי הפעולה ביניהן. עמרי גפן מציין שלמהלך כזה יש לעיתים מחיר מקצועי בטווח הקצר, אבל הוא מגדיל את הרלוונטיות של היחידה ומשנה את השיח בממשקים. כדי שיעבוד, צריך להטמיע אותו באופן מובנה וארוך טווח.
המאמר מבוסס על הספר "עוצמת השיתופיות – מאגו-סיסטם לאקו-סיסטם" מאת עמרי גפן, שבו הוא מתאר מינוי של מנהל מתחום אחר לראש יחידה, ומסכם את ההיגיון במשפט: "ייתכן שלא יתרום לאפקטיביות, אך אין ספק שיתרום לרלוונטיות".
מה זה רילוקיישן מנהלים?
המושג מוכר בהקשר גיאוגרפי, אבל עמרי גפן משתמש בו בהקשר ארגוני: מעבר של מנהלים בין יחידות, כך שמי שגדל בצד אחד של הממשק יוביל את הצד השני. המנהל מביא איתו הבנה מבפנים של הצרכים, של הלחצים ושל השפה של היחידה שממנה הגיע.
איך רילוקיישן משנה ממשקים?
באחד הגופים הביטחוניים השתרשו במשך שנים יחסים בעייתיים בין היחידה הטכנולוגית לבין האגפים המבצעיים שהיא אמורה לשרת: אסקלציות, קונפליקטים ועיכובים בפרויקטים. הצעד האפקטיבי ביותר שהארגון עשה היה למנות לראש היחידה הטכנולוגית מנהל שצמח במרחב המבצעי, ולא בטכנולוגיה.
רבים הרימו גבה, בעיקר אנשי הטכנולוגיה, שאף חשו נבגדים. עמרי גפן לא מסתיר את המחיר: ראש יחידה טכנולוגית שאינו טכנולוג אולי ינווט פחות טוב את התהליכים המקצועיים. אבל בתוך תקופה קצרה השיח בין האגפים השתנה. היחידה הטכנולוגית נעשתה רלוונטית יותר, ושיתופי הפעולה השתפרו מאוד, ונשמרו כך גם שנים אחרי שהמנהל סיים את תפקידו.
למה רילוקיישן לא קורה מעצמו?
מעבר כזה מתרחש יותר ויותר גם בין ארגונים, אבל נדיר שהוא קורה מעצמו. עמרי גפן כותב ש"אסטרטגיה של יצירת תרבות ארגונית שיתופית מחייבת גם למקסם מעבריוּת." אם הפתרון מתאים לאסטרטגיה, צריך להטמיע אותו באופן מובנה וארוך טווח, גם אם בטווח הקצר נפגעים היבטים מקצועיים.
חברות גלובליות עושות זאת שנים. יונילוור משקיעה משאבים רבים בניוד מנהלים בין מדינות, כדי לייצר שפה משותפת, תרבות שיתופית ותהליכי עבודה טובים בין היחידות. יש סיכון בשיבוץ מנהל בכיר שאינו מכיר את התרבות המקומית. "אולם הערך ביצירת תרבות ארגונית, כארגון גלובלי, גבוה בהרבה מהמחיר האפשרי."
בעבודה עם הנהלות בכירות ובתהליכים מורכבים בתוך ארגונים ובין ארגונים, עמרי גפן רואה שרילוקיישן הוא אחד הכלים שמנהלים חוששים ממנו הכי הרבה, ושמשנים בעזרתו הכי הרבה. כמו הכשרה שמחזקת את הזרוע האופקית של המנהל, שעליה הרחבנו במאמר על הכשרת מנהלים, גם מעבר בין יחידות מלמד לראות את הממשק מהצד השני.
מה עושים בפועל
כדאי לשאול כמה שאלות בכנות.
באיזה ממשק אצלנו כל צד לא באמת מבין את הצד השני, ומי יכול לגשר עליו מבפנים?
מה המחיר המקצועי שאני מוכן לשלם בטווח הקצר תמורת רלוונטיות בטווח הארוך?
האם המסלולים של המנהלים שלנו כוללים מעבר בין יחידות, או שכל אחד מתקדם רק בסילו שלו?
ואיך אכין את היחידה לקבל מנהל מבחוץ, כדי שלא תחוש נבגדת?
שאלות נפוצות
מה זה רילוקיישן מנהלים בהקשר ארגוני?
העברה מכוונת של מנהלים בין יחידות או תחומים, כדי שמי שמכיר צד אחד של הממשק יוביל את הצד השני ויחזק את שיתוף הפעולה.
מה המחיר של רילוקיישן מנהלים?
לעיתים פגיעה מקצועית בטווח הקצר, ותחושת התנגדות אצל אנשי היחידה. לפי עמרי גפן, התמורה ברלוונטיות ובשיתופיות גבוהה בהרבה.
איך מטמיעים רילוקיישן כמנוף לשיתופיות?
באופן מובנה וארוך טווח, כחלק מאסטרטגיה ארגונית, ולא כמהלך חד פעמי. חברות גלובליות כמו יונילוור עושות זאת באופן קבוע.
על הכותב
עמרי גפן הוא יועץ ארגוני מוביל למנכ"לים ולהנהלות בכירות. הוא הקים את קבוצת גבים והיה המנכ"ל שלה במשך למעלה משני עשורים. הוא מתמחה בתהליכים מורכבים בתוך ארגונים ובין ארגונים, כולל ממשקים בין המגזר העסקי, המגזר הציבורי, מערכת הביטחון והמגזר החברתי. תחומי המומחיות שלו הם שיתופיות, אמון, משא ומתן, גישור ובניית הסכמות. הוא מוביל את הכשרת המשא ומתן בתוכנית המנהלים של להב באוניברסיטת תל אביב, לימד באוניברסיטאות רייכמן ובן-גוריון, ופיתח את מודל הארכיטקטורה השיתופית האפקטיבית (ECA). עמרי גפן הוא מחבר הספר "עוצמת השיתופיות – מאגו-סיסטם לאקו-סיסטם".
ארגונים ששוקלים ניוד מנהלים בין יחידות כדי לחזק ממשקים מוזמנים להכיר את דרך העבודה של עמרי גפן בעמוד הייעוץ באתר.