המונח Coopetition, שילוב של Cooperation ו-Competition, מתאר מצב שבו ארגונים או יחידות מתחרים זה בזה ובאותו זמן משתפים פעולה. עמרי גפן רואה בו אחד המנופים העוצמתיים ביותר ליצירת רלוונטיות בעידן החדש, ולעיתים התנאי היחיד להישרדות בעולם של תנודתיות ואי ודאות. המפתח לניהול שלו הוא הפרדה ברורה בין המרחבים שבהם מתחרים לבין המרחבים שבהם משתפים פעולה.
המאמר מבוסס על הספר "עוצמת השיתופיות – מאגו-סיסטם לאקו-סיסטם" מאת עמרי גפן, שבו הוא פותח את הפרק על הנושא במשפט: "מערכת היחסים המורכבת ביותר בין מתחרים, וכן בעלת היתרונות המשמעותיים ביותר, היא כאשר לצד התחרות גורמים אלו גם משתפים פעולה."
מה זה Coopetition?
Coopetition הוא מונח אוקסימורוני שמטשטש את ההבחנה החדה בין תחרות לשיתופיות, הבחנה שאפיינה את העולם הישן. עמרי גפן מזכיר את מה שלמדנו כבר בטירונות: להבחין בין "כוחותינו" ל"אויבינו". הלנו או לצרינו. זו תפיסה עמוקה ועתיקה. אבל הקו הדיכוטומי הזה מיטשטש, ומפנה מקום למרחב בלי גבולות בהירים, שאינו תואם לגמרי לא את תפיסת המנצח והמפסיד ולא את תפיסת הרווח ההדדי הקלאסית.
גם בזירה הדיפלומטית מדברים היום על "Frenemy", חבר ואויב בו זמנית. בזירה הארגונית הדוגמאות רבות. אורקל ומיקרוסופט מתחרות ושותפות בזירת השרתים והענן. חברת SCD הישראלית היא תוצר של שותפות בין רפאל לאלביט. חברות תעופה מתחרות זו בזו וחולקות בריתות שמייצרות ערך ללקוח. והרווארד ו-MIT הקימו יחד את EDX, האוניברסיטה המקוונת הראשונה והגדולה בעולם.
למה מתחרים משתפים פעולה?
מתחרים משתפים פעולה כי לבד הם כבר לא יכולים לייצר את הערך הנדרש. זירת ההייטק ממחישה זאת היטב. קצב השינויים הופך זמישות, חדשנות ושיתופיות לתנאים קיומיים, וההפרדה הישנה בין חברות תוכנה, חומרה ותשתיות נעלמה. כשסאטיה נאדלה נכנס לתפקיד מנכ"ל מיקרוסופט ב-2014, הוא יצר שיתוף פעולה עם אפל, והבהיר שאפל הייתה ותישאר מתחרה משמעותית. הערך ללקוחות הוא גם ערך לחברות.
משברים מאיצים את המגמה. באפריל 2020 גוגל ואפל פיתחו יחד טכנולוגיה שהתריעה על קרבה לחולי קורונה. מדטרוניק שיתפה בפומבי את מפרטי מכונת ההנשמה שלה כדי לאפשר ליצרנים בכל העולם לייצר מכונות דומות. עמרי גפן מציין שהמהלך לא נבע מערכיות בלבד, והחברה זכתה גם לחשיפה אוהדת ולעלייה במניות. ובכל זאת, מתן אפשרות למתחרים להשתמש בידע משקף תפיסה חדשה של תחרות.
עמרי גפן מדגיש שלא מדובר ביצירת קרטלים. הגבול ברור, אבל לעיתים דק, ולכן חשוב לשמור על המגרש הלגיטימי ועל הגבולות המשפטיים. בתהליך שהוא מתאר בין שתי רשתות חינוך מתחרות בישראל, שני המנכ"לים יזמו בצעד אמיץ תהליך עומק עם ההנהלות. הוסכם להתחרות באופן מכובד, לבחון רכש משותף ולקיים פעילויות משותפות לצוותים ולתלמידים. הבידול הפדגוגי דווקא חוזק, וסוגיית המכרזים שעליהם הרשתות מתחרות הושארה מראש מחוץ לשיח.
איך מנהלים Coopetition בלי שהסתירה תפרק אותו?
השאלה המרכזית, לפי עמרי גפן, היא איך מנהלים מערכת יחסים שבמהותה יש סתירה, עוינות אפשרית בגלל ניגודי אינטרסים לצד ידידות אפשרית בגלל אינטרסים משותפים. לאנשים קשה מאוד להתחרות ולשתף פעולה עם אותו גורם בו זמנית. זה דורש מודעות גבוהה, ניסיון ויכולת לנהל יחסים כפולים.
התשובה שהוא מציע היא הפרדה מבנית. בשבדיה, שתי חברות שמייצרות חומרי ריפוד מתחרות קשות על כל לקוח, ובאותו זמן משתפות פעולה במעבדות הפיתוח כדי לחסוך בהוצאות מחקר. מנהל הפיתוח תיאר זאת כך: "יש לנו אווירה טובה מאוד של שיתוף פעולה במרחב הטכני. תחרות וטינה קיימים רק במרחב של השוק." מנהל המכירות, לעומתו, סיפר שכשהם לוקחים לקוח מהחברה השנייה הם קונים עוגה וחוגגים.
מכאן העיקרון: "ככל שקרבים ללקוח כך יש בין הארגונים תחרותיות רבה יותר." וככל שמתרחקים מהלקוח, קל יותר לשתף פעולה. כך פועלות גם שתי מבשלות בירה בשבדיה, שמתחרות בשיווק ובהפצה ומשתפות פעולה באיסוף ובמחזור בקבוקים, בעזרת איגוד מבשלות הבירה כגורם שלישי.
כשבוחנים מתחרים כשותפים אפשריים, עמרי גפן ממליץ על מיפוי פשוט לפי אינטרסים והשפעה: להעדיף מתחרים שיש איתם יותר זהות אינטרסים מאשר ניגוד, ושיש להם השפעה גדולה יותר. כמו בכל שיתוף פעולה, השאלה המובילה היא הערך הפוטנציאלי, ולא מתעלמים מההיסטוריה ומהיחסים בין הגופים.
האם Coopetition קיים גם בתוך הארגון?
בהחלט. יחידות באותו ארגון מתחרות על משאבים, תקנים, תקציבים, בונוסים והערכת ההנהלה, ונדרשות באותו זמן לשתף פעולה. המחקר שעמרי גפן מביא מראה שהיררכיה חזקה וריכוזיות פוגעות בשיתוף בין יחידות מתחרות: "ככל שהמטה מפעיל יותר שליטה על היחידות, כך היחידות פחות מוכנות לשתף מידע וידע ביניהן". כשיש פחות היררכיה ויותר יחסים בלתי פורמליים, יש יותר למידה ושיתוף.
בעבודה עם הנהלות בכירות ובתהליכים מורכבים בתוך ארגונים ובין ארגונים, עמרי גפן רואה שמנהיגים עם ראייה מערכתית ואינטליגנציה שיתופית מנהלים את הפרדוקס הזה טוב יותר. ואם המנהלים הבכירים, ובעיקר החזקים שבהם, נאחזים בשימור התחרות, כמעט בלתי אפשרי ליישם שיתופיות. ניהול יחסים כפולים כאלה דורש גם יכולת משא ומתן גבוהה, שעליה הרחבנו במאמר על ניהול משא ומתן בארגונים מורכבים.
מה עושים בפועל
כדאי למפות את המתחרים שלי ולשאול כמה שאלות בכנות.
עם איזה מתחרה יש לי יותר אינטרסים משותפים ממה שאני מוכן להודות?
באיזה מרחב, רחוק מהלקוח, נוכל לשתף פעולה בלי לפגוע בתחרות שבה אנחנו מצויים?
מי אצלי מתאים להוביל את שיתוף הפעולה, ומי צריך להמשיך להתחרות?
מה הגבולות שאני חייב להגדיר מראש, גם משפטית, כדי שהאמון לא יישבר?
ובתוך הארגון: על מה היחידות שלי מתחרות, והאם התחרות הזו משרתת את הארגון?
שאלות נפוצות
מה זה Coopetition?
שילוב של Cooperation ו-Competition: מצב שבו ארגונים או יחידות מתחרים זה בזה ובאותו זמן משתפים פעולה כדי לייצר ערך שאף אחד מהם לא יכול לייצר לבד.
האם שיתוף פעולה בין מתחרים חוקי?
כן, כל עוד שומרים על המגרש הלגיטימי ועל הגבולות המשפטיים. עמרי גפן מדגיש שלא מדובר ביצירת קרטלים, וממליץ להגדיר מראש מה נשאר מחוץ לשיח.
איך מונעים מהתחרות לפגוע בשיתוף הפעולה?
בהפרדה מבנית בין האנשים והיחידות שמתחרים לבין אלה שמשתפים פעולה. ככל שמתרחקים מהלקוח, קל יותר לשתף פעולה.
האם Coopetition רלוונטי בתוך ארגון?
כן. יחידות מתחרות על משאבים ובאותו זמן צריכות לשתף פעולה. פחות היררכיה ויותר יחסים בלתי פורמליים מגבירים את השיתוף ביניהן.
על הכותב
עמרי גפן הוא יועץ ארגוני מוביל למנכ"לים ולהנהלות בכירות. הוא הקים את קבוצת גבים והיה המנכ"ל שלה במשך למעלה משני עשורים. הוא מתמחה בתהליכים מורכבים בתוך ארגונים ובין ארגונים, כולל ממשקים בין המגזר העסקי, המגזר הציבורי, מערכת הביטחון והמגזר החברתי. תחומי המומחיות שלו הם שיתופיות, אמון, משא ומתן, גישור ובניית הסכמות. הוא מוביל את הכשרת המשא ומתן בתוכנית המנהלים של להב באוניברסיטת תל אביב, לימד באוניברסיטאות רייכמן ובן-גוריון, ופיתח את מודל הארכיטקטורה השיתופית האפקטיבית (ECA). עמרי גפן הוא מחבר הספר "עוצמת השיתופיות – מאגו-סיסטם לאקו-סיסטם".
ארגונים שבוחנים שיתוף פעולה עם מתחרים, או מנהלים תחרות פנימית בין יחידות, מוזמנים להכיר את דרך העבודה של עמרי גפן בעמוד הייעוץ באתר.