Collaboration & Trust |
Transforming Leadership

מודל ECP (Effective Collaboration Process) הוא התהליך היישומי שפיתח עמרי גפן לבנייה, לשיפור ולשיקום של שיתופי פעולה ושותפויות, בתוך ארגונים ובין ארגונים. הוא נשען על ארבעת המרכיבים של מודל הארכיטקטורה השיתופית האפקטיבית (ECA), ערך, מבנה, יחסים ומחויבות, ומשלב כלים מתחומי הגישור ובניית ההסכמות. יש בו שלבים מומלצים וקווים מנחים ברורים, והעיצוב הפנימי משתנה לפי ההקשר.

המאמר מבוסס על הספר "עוצמת השיתופיות – מאגו-סיסטם לאקו-סיסטם" מאת עמרי גפן, שבו הוא מסביר מדוע אי אפשר להשאיר שיתוף פעולה לרצון טוב בלבד: "שיתופיות היא פעולה לא טבעית, ולכן נדרשות סיבות טובות להיכנס למהלך."

למה צריך מודל ECP?

עמרי גפן פותח את הפרק בספר בדבריו של מוביל באחד הארגונים בשותפות, זמן קצר אחרי שהוקמה בלי תהליך מובנה. הרשימה מוכרת: אין שיתוף פעולה אמיתי מהצד השני, אין שקיפות, ההסכם משאיר שטחים אפורים, יש משקעים מהעבר, ויש תחרות על משאבים מתחת לפני השטח. אמירות כאלה שכיחות בכל סוגי השותפויות. קשה להביא אנשים וגופים ליצירה משותפת משמעותית בלי שהיא תתמסמס או תתפרק.

מודל ECP נועד בדיוק לכך. הוא מתאר ארכיטקטורה ברורה של תהליך, עם שלבים מומלצים וקווים מנחים, אבל משאיר מקום לעיצוב פנימי שמתאים להקשר ולמעורבים. אבחון לפי מודל ECA מאפשר לדייק את ההתערבות, ועל האבחון עצמו הרחבנו במאמר על מודל ה-ECA.

הכלים מעולם הגישור ובניית ההסכמות משולבים בתהליך בזיקה הייעוצית שלהם ולא המשפטית. הם מוטמעים כשפה משותפת, שמטרתה ליצור הבנה הדדית של צרכים, אמון, מערכות יחסים ותקשורת אפקטיבית, ולאפשר תוצאות שבהן כל הצדדים מרוויחים.

מה התוצרים של תהליך ECP?

היעד המרכזי הוא יצירה וחיזוק של שיתופי פעולה, כאמצעי להשגת המטרות של היחידות והארגונים המעורבים. עמרי גפן מגדיר תוצרים בכל אחד מארבעת המרכיבים. בערך: הבנה הדדית של הצרכים, האינטרסים והיעדים, הסכמה על המשותף והבנה של השונה, והגדרה של רמת השיתופיות שאליה מכוונים. במבנה: מנגנון עבודה בהיר, עם תהליכים, אחריות וסמכות, נהלים וקבלת החלטות.

ביחסים: היכרות וקרבה שנבנות בדיאלוג כן וישיר, חיזוק ולעיתים ריפוי של מערכות היחסים והאמון, ושיח פתוח שהופך לשפה משותפת. ובמחויבות וביישום: תוכנית עבודה מוסכמת, רתימה של הדרגים הבכירים, הסכמה על מדידה, על שקיפות ועל מנגנונים ליישוב סכסוכים.

סדר הפעולות דומה בכל מצב, בין אם מקימים שותפות חדשה, משפרים שותפות קיימת או משקמים שותפות במשבר. מתחילים מהערך. אחר כך עוסקים במקביל במבנה וביחסים. ובסוף מגיעים למחויבות וליישום.

בשלב היחסים, עמרי גפן מזכיר שאמון נבנה דווקא מהדברים הקטנים: להגיע לפגישות בזמן, לנתק את הטלפון, ולשתף באופן אותנטי בכל מה שרלוונטי לעתיד המשותף, כולל חששות והתלבטויות. ככל שאנחנו נוכחים ופגיעים יותר, אנחנו מאפשרים גם לצד השני להיות שם. כך נוצר אמון.

איך מתחילים תהליך לפי מודל ECP?

מתחילים בהכנה. עמרי גפן מציע רשימה ארוכה של שאלות לשלב המקדים, וכדאי להתעכב על כמה מהן. למה ליצור את שיתוף הפעולה הזה? למה עכשיו? מה כל צד מביא, ומה החסמים שכל צד מביא? מה מערך יחסי הכוחות? מה ישאיר את השותפים בשותפות לאורך זמן? מהי רמת האמון הקיימת? ואפילו: איך אני רוצה להרגיש בשותפות מוצלחת?

חלק מההכנה הוא הגדרת המשתתפים, ולכך יש השפעה רבה על היכולת ליישם את התוצרים בהמשך. כדאי לבחון גם את ההקשר: האם מדובר בממשק פנים ארגוני, בין שני ארגונים או במערכת מורכבת, והאם השותפות בהקמה, קיימת או במשבר. מאיפה אני פועל, מההנהלה או מדרג הביניים, והאם התהליך יזום על ידי או כפוי עליי.

ובשלב הזה כדאי גם לשנות מושג אחד. מודלים רבים של ניהול שינוי מדברים על הצורך "לתקשר את השינוי". עמרי גפן טוען שזה לא מספיק. המונח הנכון הוא שיחה (Conversation), כלומר שיח מתמיד ואותנטי לאורך כל התהליך. ההבדל בין הגישות דרמטי.

למה תהליכי שיתופיות נתקעים?

תהליכים נתקעים בגלל התנגדויות, ומודל ECP מניח מראש שהן יגיעו. חלקן נובעות מפחד, בעיקר מאובדן עצמאות. חלקן מניסיון מר: רוב האנשים מגיעים לבניית שותפות חבולים ומאוכזבים מתהליכים קודמים שלא צלחו. עמרי גפן ממליץ להכיל את זה ולדבר בגלוי גם על הרווח הפוטנציאלי וגם על המחיר האפשרי.

הוא מעדיף מתנגדים שמדברים על פני כאלה ששותקים ובוחשים במסדרונות או מחכים לשלב היישום כדי לעכב אותו. "אלו מוגדרים כ"רוחות רפאים". לא רואים ולא שומעים אותם, ואז פתאום הם מופיעים ועלולים לתקוע תהליכים בשלבים מתקדמים." לצדם יש גם סוכני שינוי, מנהלים ועובדים שמזדהים עם היעדים וסומכים על האחרים. חלק מהעבודה היא לזהות ולרתום אותם.

בעבודה עם הנהלות בכירות ובתהליכים מורכבים בתוך ארגונים ובין ארגונים, עמרי גפן משתמש בקווים מנחים שמחזיקים את התהליך גם ברגעים הקשים. הראשון הוא win-win כמצפן, כי הנזק ארוך הטווח של חוויית הפסד אצל שותף הוא הרסני. אחריו: התמקדות בצרכים ובאינטרסים, מתווה מובנה ונתמך, הכנה ומיקוד, מפגש ישיר בין אנשים, הוויה משותפת, הדדיות בסיכונים, פשטות, וחוק ה-80-20 עם ניצחונות מהירים. והאחרון, שעומד מתחת לכולם: "אמון בליבת השותפות, ולכן גם בליבת התהליך."

מה עושים בפועל

לפני שמתחילים תהליך שיתופי, כדאי לעצור ולשאול.

מה הסיבה הטובה שלי להיכנס לשותפות הזו, ולמה דווקא עכשיו?

האם אני מתחיל מהערך, או קופץ ישר למבנה, לחוזה ולתוכנית העבודה?

מי צריך להיות בחדר כדי שהתוצרים ייושמו בהמשך, ומי חסר בו היום?

את מי אני מזהה כמתנגד שקט, וכיצד אפתח איתו שיחה לפני שיתקע את התהליך בשלב מאוחר?

האם אני מתקשר את השינוי, או מנהל שיחה אמיתית עליו?

ומה הניצחון המהיר הראשון שיכול להראות לכולם שזה אפשרי?

שאלות נפוצות

מה זה מודל ECP?

מודל ECP (Effective Collaboration Process) הוא התהליך היישומי שפיתח עמרי גפן לבנייה ולשיפור של שיתופי פעולה. הוא נשען על ארבעת המרכיבים של מודל ECA ומשלב כלים מגישור ומבניית הסכמות.

מה ההבדל בין מודל ECA למודל ECP?

מודל ECA הוא המסגרת והכלי האבחוני שמראה איפה הממשק עומד. מודל ECP הוא תהליך העבודה שבונה ומשפר את שיתוף הפעולה על בסיס התמונה הזו.

באיזה סדר עובדים בתהליך ECP?

מתחילים ממרכיב הערך, ממשיכים במקביל במבנה וביחסים, ומסיימים במחויבות וביישום. הסדר דומה בהקמת שותפות, בשיפור שותפות קיימת ובשיקום שותפות במשבר.

מתי כדאי להפעיל תהליך ECP?

בשינוי ארגוני, בהקמת ממשקים חדשים, אחרי סקר, בפרויקט, ברכישה או במיזוג, בתכנון אסטרטגי ובמשבר. בשותפות חדשה כדאי להתחיל מוקדם ככל האפשר.

על הכותב

עמרי גפן הוא יועץ ארגוני מוביל למנכ"לים ולהנהלות בכירות. הוא הקים את קבוצת גבים והיה המנכ"ל שלה במשך למעלה משני עשורים. הוא מתמחה בתהליכים מורכבים בתוך ארגונים ובין ארגונים, כולל ממשקים בין המגזר העסקי, המגזר הציבורי, מערכת הביטחון והמגזר החברתי. תחומי המומחיות שלו הם שיתופיות, אמון, משא ומתן, גישור ובניית הסכמות. הוא מוביל את הכשרת המשא ומתן בתוכנית המנהלים של להב באוניברסיטת תל אביב, לימד באוניברסיטאות רייכמן ובן-גוריון, ופיתח את מודל הארכיטקטורה השיתופית האפקטיבית (ECA). עמרי גפן הוא מחבר הספר "עוצמת השיתופיות – מאגו-סיסטם לאקו-סיסטם".

ארגונים שבונים, משפרים או משקמים שותפות מוזמנים להכיר את דרך הליווי של עמרי גפן בעמוד הייעוץ באתר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *