רמות שיתופיות הן שלוש מדרגות של עבודה משותפת בין יחידות או ארגונים, כפי שהגדיר אותן עמרי גפן במודל הארכיטקטורה השיתופית האפקטיבית (ECA): תיאום (Coordination), שיתוף פעולה (Cooperation) ושיתופיות עמוקה (Collaboration). כל רמה נשענת על הקודמת, דורשת השקעה אחרת ומייצרת ערך אחר. הרמה הגבוהה איננה בהכרח הטובה ביותר, והחשוב הוא שהשותפים יסכימו לאיזו רמה הם מכוונים.
המאמר מבוסס על הספר "עוצמת השיתופיות – מאגו-סיסטם לאקו-סיסטם" מאת עמרי גפן, שבו הוא מסביר למה ההגדרה המדויקת של רמת השיתופיות כל כך חשובה: "לעיתים קרובות כאשר אחד מהשותפים לממשק מאוכזב מהשני, הדבר נובע מכך שהוא ציפה לרמה גבוהה של שיתוף פעולה, בעוד האחר התכוון לרמה נמוכה יותר."
מה ההבדל בין שלוש רמות שיתופיות?
תיאום (Coordination) עוסק במידע ובסנכרון. יחידות או ארגונים משתפים ידע, מתאמים פעולות ולעיתים מאחידים תהליכים, אבל לא מבצעים יחד. דוגמה מוכרת היא יום תוכניות העבודה השנתי, שבו כל מנהל מציג את התוכנית שלו לאחרים. זה שיתוף במידע. לא יותר. לתיאום יש ערך, והוא לא דורש השקעה גדולה או תלות גבוהה, אבל הוא מאפשר לטפל רק באתגרים מוכרים ופשוטים יחסית.
גם תיאום אינו פשוט כמו שהוא נשמע. עמרי גפן מציין שמידע הוא כוח, ולכן טבעי שנצהיר על שקיפות ובפועל נשתף באופן מוגבל, מספיק כדי להיתפס באופן חיובי ולא מעבר לכך. מתחת לתיאום יש רמה נמוכה עוד יותר, דו קיום (Co-existence), שבה כל צד מודע לקיומו של האחר ותו לא.
שיתוף פעולה (Cooperation) עוסק בפעולה משותפת סביב משימה, פרויקט או מהלך מוגדר בזמן ובהיקף. כאן ההשקעה גבוהה יותר, וגם התלות והסיכון. עמרי גפן מנסח את ההבדל כך: "תיאום מיועד בעיקר להשגת יעילות ארגונית, בעוד ששיתוף פעולה נועד להשגת אפקטיביות." דוגמה שהוא מביא היא שיתוף הפעולה המדויק בין המשטרה לצבא בקיץ 2005, שכלל תכנון משותף, שילוב מלא של יכולות ואימונים משולבים.
שיתופיות עמוקה (Collaboration) נסמכת על שתי הרמות הקודמות ומעמיקה אותן. המהות שלה היא רלוונטיות. ארגונים מסירים חומות, יוצרים מחויבויות ארוכות טווח ופועלים יחד גם בתחומי הליבה שלהם. היא קודם כול אסטרטגיה, ורק אחר כך טקטיקה, ותלויה יותר מכל רמה אחרת בתפיסה של המנהלים ובמנהיגות.
איך נראה ההבדל בין הרמות בפועל?
דוח ועדת החקירה של אירועי 11 בספטמבר ממחיש את הפער בין הרמות במשפט אחד: "כאשר סוכנויות משתפות פעולה, אחת מגדירה את הבעיה ומבקשת סיוע בקשר לכך. כאשר הן פועלות ביחד, הבעיה והפתרונות מוגדרים אחרת מההתחלה." בשיתופיות עמוקה אנשים עם רקע שונה מנתחים יחד את המקרה ומתכננים יחד את הדרך.
עמרי גפן מדגים זאת גם בשני מנהלי הדרכה משני ארגונים. ברמת התיאום הם משתפים תוכניות ומתאמים שימוש במתקן משותף. ברמת שיתוף הפעולה הם מארגנים יחד כנס מנהלים ומתחלקים בעלות של מרצה מחו"ל. ברמת השיתופיות העמוקה הם מזהים שלאנשי הרכש והכספים בשני הארגונים יש מאפיינים דומים ויכולות משלימות, ובונים יחד קורס משותף, השקעה גדולה שמייצרת ערך שאף אחד מהם לא היה מגיע אליו לבד.
אותו היגיון חל על הממשק בין יחידות הארגון סביב הלקוח. ברמה הראשונה מסנכרנים מידע ופעולות. ברמה השנייה בונים יחד מענים ללקוחות בפעולות משותפות. וברמה השלישית בונים תפיסה משותפת של שרשרת הערך ללקוח. כל רמה נשענת על תפיסה שונה ומניבה תוצרים אחרים.
איך בוחרים את רמת השיתופיות הנכונה?
אין במודל אמירה שהטוב ביותר נמצא בראש הפירמידה. הבחירה צריכה לנבוע מהערך שהשותפים מבקשים לייצר. לפעמים תיאום מצוין מספיק לגמרי. לפעמים הוא מחמיץ הזדמנות גדולה. אפשר גם להגדיר רמה אחת לנושאים מסוימים ורמה אחרת לנושאים אחרים, או רמה אחת לטווח הקצר ואחרת לטווח הארוך.
בעבודה עם הנהלות בכירות ובתהליכים מורכבים בתוך ארגונים ובין ארגונים, עמרי גפן פוגש שוב ושוב שותפים שמשתמשים באותן מילים ומתכוונים לדברים שונים. שיחה פשוטה על השאלה לאיזו רמה מכוונים חוסכת חודשים של אכזבה. על האופן שבו מודדים את הרמה בפועל הרחבנו במאמר על מודל ה-ECA.
מה עושים בפועל
לפני שמגדירים שיתוף פעולה חדש, או כשקיים ממשק שמאכזב, כדאי לשאול.
לאיזו רמת שיתופיות אני מכוון בממשק הזה, ולאיזו רמה מכוון השותף שלי? האם בדקנו?
האם מה שאני קורא לו שיתוף פעולה הוא בעצם החלפת מידע?
האם הערך שאני מבקש דורש רמה גבוהה יותר, או שאני מבקש יותר ממה שבאמת צריך?
האם אני מוכן להשקעה, לתלות ולסיכון שהרמה הגבוהה מחייבת?
שאלות נפוצות
מה שלוש רמות השיתופיות במודל ECA?
תיאום (Coordination), שבו משתפים מידע ומסנכרנים פעולות; שיתוף פעולה (Cooperation), שבו פועלים יחד סביב משימה מוגדרת; ושיתופיות עמוקה (Collaboration), שבה יוצרים יחד ערך אסטרטגי וארוך טווח.
האם תמיד כדאי לשאוף לשיתופיות עמוקה?
לא. הרמה צריכה להתאים לערך שהשותפים מבקשים לייצר. לכל רמה יש מחיר של השקעה, תלות וסיכון, ולעיתים תיאום טוב מספיק.
למה שותפים מתאכזבים זה מזה?
לעיתים קרובות כי כל צד ציפה לרמת שיתופיות אחרת. הגדרה מפורשת של הרמה יוצרת שפה משותפת, אמון ודיוק בעבודה.
על הכותב
עמרי גפן הוא יועץ ארגוני מוביל למנכ"לים ולהנהלות בכירות. הוא הקים את קבוצת גבים והיה המנכ"ל שלה במשך למעלה משני עשורים. הוא מתמחה בתהליכים מורכבים בתוך ארגונים ובין ארגונים, כולל ממשקים בין המגזר העסקי, המגזר הציבורי, מערכת הביטחון והמגזר החברתי. תחומי המומחיות שלו הם שיתופיות, אמון, משא ומתן, גישור ובניית הסכמות. הוא מוביל את הכשרת המשא ומתן בתוכנית המנהלים של להב באוניברסיטת תל אביב, לימד באוניברסיטאות רייכמן ובן-גוריון, ופיתח את מודל הארכיטקטורה השיתופית האפקטיבית (ECA). עמרי גפן הוא מחבר הספר "עוצמת השיתופיות – מאגו-סיסטם לאקו-סיסטם".
מי שרוצה להגדיר נכון את רמת השיתופיות בממשקים בארגון שלו מוזמן להכיר את דרך העבודה של עמרי גפן בעמוד הייעוץ באתר.